חוסר שלמות כהשראה
נכתב על ידי galmoonz ב 29 במרץ 2017 – 14:46 -בחיי הקודמים, הייתי סטודנטית לפיסיקה ופילוסופיה,
ובמסגרת קורס אלגברה לינארית היה לנו מתרגל גאון.
הוא התחיל את דרכו האקדמית בגיל 15, ובגיל 20+ הוא היה כבר דוקטור למתמטיקה, שהתמחה (לפי מיטב זכרוני) בחקר צורות גיאומטריות במרחבים מרובי מימדים (כן, זה מסובך והזוי כמו שזה נשמע) .
אני לא אשכח איך באחד השיעורים, כשהוא הסביר משהו, ולכולנו היה פרצוף של סימן שאלה, הוא אמר (בתסכול גדול) : "אני לא יודע איך להסביר, כי זה פשוט כל כך ברור! אני לא מבין מה אתם לא מבינים!!!…. "
התודעה שלו היתה (כנראה) כל כך שונה משלנו, שהוא לא היה מסוגל להבין את הקשיים שאנחנו חווים בהבנת החומר .
בכנות:
כשזה מגיע להוראת תטא הילינג, אני מרגישה שיש בי קול ביקורתי כלפיי עצמי,
ואני מרגישה שזה איכשהו קשור לתפיסה קולקטיבית ש…מורה צריך להיות גאון, כל יכול, מושלם.
ואני – לא.
אני לא מושלמת, לא גאונה, ובטח שלא כל יכולה.
מצד שני:
המורות והמורים שהכי נעזרתי בהן~ם בחיי, היו לא גאונים (לפחות לא במובן המקובל) , לא מושלמים ולא כל יכולים.
והרי לכן~ם דואליות:
*מצד אחד יש לי ספקות לגבי עצמי – האם ללמד תטא הילינג זה היעוד שלי, האם אני מורה טובה??
*מצד שני (ובאותה מידה!) אני יודעת שאני מעולה !
*מצד אחד חושבת שיש מספיק מורים לתטא הילינג וממש לא צריך אותי… אני ממש מיותרת!!!
*מצד שני (ובאותה מידה!) מאוד מאמינה בי ובדרך שלי, מכירה ומוקירה את היחודיות שבי,
יודעת שאני מביאה קול קצת אחר, לצד עבודה עמוקה מאוד עם רגש ועם גוף, לצד שמחה, הומור, קלילות, לבביות. אני ממש חשובה!
נו שויין.
אז אני כותבת (ומוחקת) ומתכווצת… וקשה לי ….
ובסופו של יום
יכולה להגיד רק דבר אחד בטוח:
בשונה מאותו מתרגל אלגברה לינארית שהזכרתי כאן למעלה שהבין בעצמו אבל היה לו קשה להסביר למי שלא מבין-
אני מאודדד מבינה איך להסביר ולהנגיש תטא הילינג לאחרים,
פשוט כי בשונה מאותו גאון- עשיתי *על בשרי* את הדרך
מחוסר הבנה – להבנה,
מספק- לאמונה (ואז שוב לספק ושוב לאמונה 
)
ואני זוכרת בדרך המרוצפת הזאת שעברתי (ועוברת) — כל לבנה ולבנה!
אני זוכרת את האתגר שבהרחבת התודעה מהרציונאלי אל האינטואיטיבי
את הקושי בלשחרר את הצורך בפרוטוקול
ולאפשר להפתעות משמחות להגיע, מתוך שהייה במרחב של רגישות נטולת וודאות.
אני זוכרת את השוק (!!!!!) מהאפשרות להכניס קלות, פשטות ושמחה
אל מקומות בתודעה (ובחיים) שהיו בהם רק כאב, עומק וקושי.
אני זוכרת גם
את האושר שבמעבר מהתחושה שאני לבד בעולם ביקום אלים וקודר-
אל הידיעה והחוויה (!!) של אחדות, של יקום ידידותי, תומך וקשוב (!)
את השחרור שבמעבר מהצורך המתסכל להבין הכל
אל ההסכמה פשוט לחוש פליאה עמוקה.
ויותר מהכל – אני זוכרת
כמה הכלי הזה מופלא
כמה טוב נוצר בחיי (ובחיי אחרות~ים) בזכותו
וכמה חשוב לי שכמה שיותר א~נשים יהנו ממנו
לפיכך, משחררת בזאת את הצורך להיות מורה מושלמת, גאונה, כל יכולה.
כי מי יודע, אולי דווקא ההסכמה לחוסר השלמות
היא מעלה בפני עצמה
ואולי דווקא בחוסר השלמות שלי
יש לי יכולת להעניק לתלמידותיי ולתלמידיי יותר השראה
ולאפשר להם לחיות תטא, בחוסר שלמות אנושי להפליא, אך במלוא העוצמה!
באהבה גדולה,
גל
פורסם ב כללי | אין תגובות »
תגובות