בריאה בתנועה

האם קבלה עצמית היא ויתור ?

נכתב על ידי galmoonz ב 10 בפברואר 2013 – 3:03 -

רבים מאיתנו פוחדים מקבלה עצמית, כי התחנכנו על הרעיון שקבלה של מצב, מונעת שינוי שלו.

כבר הסברתי וכתבתי בעבר מדוע זה הפוך, וכנראה שעוד אסביר על כך בעתיד,
אבל הנה שתי דוגמאות מדהימות שצצו במוחי ממש בשבועיים האחרונים:

דוגמה ראשונה:
אני באוטו, בדרכי למקום כלשהו, וטעיתי בדרך. הגעתי לסביבה לא מוכרת, אין לי מושג איפה אני, איך הגעתי לאן שהגעתי ואיך לצאת משם. פשוט  הלכתי לאיבוד!

אופציה אחת:
תוך כדי הנסיון למצוא את דרכי בחזרה אל הדרך המוכרת ומשם אל היעד-
אני נכנסת ללחץ, אני כועסת על עצמי שהלכתי לאיבוד, ואומרת לעצמי: איך הגעתי לכאן לעזאזל?!!  למה זה קרה? למה דווקא עכשיו? למה זה תמיד קורה לי?? איפה אני בכלל? איך אמצא את דרכי?
הייתי צריכה לנסוע בדרך אחרת,
הייתי צריכה לסמוך על הג'יפיאס /
לא הייתי צריכה לסמוך על הג'יפיאס (הדפוק!) ,
לא הייתי צריכה לנסוע לבד,
בכלל לא הייתי צריכה לנסוע !
וכו וכו וכו

אופציה שניה:
תוך כדי הנסיון למצוא את דרכי בחזרה אל הדרך המוכרת ומשם אל היעד- אני שמה לב שהגעתי לאזור ממש מיוחד, אני נהנית מהנוף, מחייכת אל האנשים, ואומרת לעצמי שלא נורא שעשיתי טעות, כי זה כנראה היה כדי שאכיר את האזור הזה, אני מעודדת את עצמי שממש אוטוטו אגיע ליעד.

בשני המקרים המטרה שלי היא אותה מטרה- לשנות את המקום בו אני נמצאת ("איבוד")  ו- להגיע אל היעד!
בשני המקרים- אמשיך בנסיעה!
ההבדל הוא שבמקרה השני – אני מקבלת את עצמי, ואת המצב שלי  (הלכתי לאיבוד),
ואילו במקרה הראשון – אני לא מקבלת את עצמי ולא מקבלת את המצב (למה הלכתי לאיבוד??).

בשני המקרים יקרה שינוי! בשני המקרים תושג המטרה!
אבל בדרך השניה (מתוך קבלה עצמית)  זה יקרה יותר בכיף, ואולי גם יותר מהר…

דוגמה שניה:
נהג ג'יפ מתחפר בחול

אופציה אחת:

הנהג ממשיך לנסוע למרות ההתחפרות -הוא  אומר לעצמו : אין מצבבב שהתחפרתי! אני אף פעם לא מתחפר!
אין מצב שהערכתי לא נכון את הדרך, את יכולת העבירות של הרכב שלי… אם טעיתי- זו פאדיחה!!
אני אוכיח שאני יוצא מכאן! לא התחפרתי באמת, זו אשליה! "
מכיוון שהוא לא מכיר בהתחפרותו, וממשיך כאילו לא התחפר- הרי שהוא ממשיך להתחפר…

אופציה שניה:
הנהג חושב לעצמו : "אופס, התחפרתי, מה עושים עכשיו?"
מיד עולים במוחו כמה רעיונות: לחפור קצת ולהניח אבנים גדולות ושטוחות לפני הגלגלים הקדמיים, לדאוג שידחפו את הרכב מאחור… לעצור ג'יפ עובר אורח ולבקש שיגרור אותו החוצה.. להזמין גרר..

בשני המקרים- (קבלה או אי קבלה של מצב ההתחפרות בחול)-  השינוי יגיע בסופו של דבר.
הרי בתוך החול- שום נהג לא ישאר!!
קבלה של מצב לא אומרת בשום אופן שהמצב ימשיך כפי שהוא.
פשוט מתוך מצב של קבלת המציאות כפי שהיא:  מרחב שלם של אפשרויות נפרס!

קבלה עצמית/קבלה של מצב-  פשוט אומרת שלא נבזבז אנרגיה על סבל.. ולא נבזבז זמן מיותר על התחפרות נוספת, אלא נצליח לבחון את המצב,
נראה אותו כפי שהוא, נזהה את הפתרון המתאים בצורה בהירה (ומהירה) יותר,
ומי יודע… אולי גם נצליח להינות מהנוף, בדרך אל היעד , או תוך כדי ההמתנה לגרר

והרי תובנה:  ….
אותו העקרון עובד גם כשמדובר בגוף שלנו!!
אם אני רוצה לסייע לגוף לחזור למצב של איזון, ולא משנה אם מדובר בעודף/חוסר משקל, או במצב בריאותי לא תקין– – הדבר הטוב ביותר שאני יכולה לעשות כדי להגיע אל היעד בקלות יחסית, הוא: לקבל את מצבי הנוכחי, להפסיק לבקר את הגוף או את עצמי, ללמוד לאהוב את עצמי ואת גופי גם במצב הלא מאוזן (!!!) .

מתוך קבלת המצב הנוכחי, מבלי לוותר על היעד- האיזון יחזור מהר יותר, ועד אז- לא תתבזבז האנרגיה היקרה, שכל כך דרושה בתהליך .

מה דעתכם/ן?

אשמח לקרוא כל הערה/דעה ולענות על כל שאלה כאן למטה.

אהבתם? יש לכם חברים שעשויים להיתרם מהמידע הזה?
שתפו נא או הרימו אגודל (יעני: תעשו לי לייק ! )

אהבה עצמית מתחילה בשלום עם הגוף
לקבלת מדריך במתנה הקש~י כאן

באהבה גדולה

גל

תגיות: ביקורת עצמית, התפתחות, קבלה, שינוי, שלבים בדרך לשינוי, שלום עם הגוף, תהליך, תהליך שינוי
פורסם ב דימוי עצמי, תהליכי מודעות ושינוי | 4 תגובות »