בריאה בתנועה

והעיקר… לא לפחד כלל.. (להיות אני)

נכתב על ידי galmoonz ב 26 ביולי 2015 – 21:39 -

הפעם אני רוצה לשתף אתכןם בשיעור מופלא וסוער שחוויתי בחודש האחרון.
זהירות.. זה קצת ארוך! אבל שווה

זה התחיל בפוסט שפירסמתי ב 2.7 באחת הקבוצות הסגורות (המשובחות!) בפייסבוק.
אני מצטטת אותו כאן:
**************************
**************************

2.7.15
תרגיל בכנות
יש לי סדנה הערב.
רק אשה אחת אישרה הגעה בוודאות.
יש עוד אחת ששילמה אבל לא אישרה בוודאות
ועוד 3 שלא שילמו, ועדיין לא יודעות אם יגיעו.
מצבי הרגשי כרגע:
לחץץץץץץץץץץץץ
מחשבה:
למה ציפית? לא שיווקת את הסדנה מספיק זמן מראש, אנשים עסוקים ולא ספונטאניים.
מחשבה:
הסדנה כבר מוּכּרת, רצה אחת לחודש כבר שנה, קיימת כבר כמה שנים..
מאות נשים חוו אותה ומדווחות על השפעות מדהימות, למה זה לא מריץ את עצמו???
למה אני כל פעם צריכה להשקיע.. לשווק.. לכתוב.. לפרסם? למה הנשים לא מגיעות מעצמן?
מחשבה:
אני כשלון
מחשבה:
כתבתי אתמול פוסט שקיבל מאה לייקים , 30 תגובות וכמה וכמה שיתופים..
למה לא שמתי בו לינק לסדנה???
מחשבה:
אם הייתי שמה לינק לסדנה הוא לא היה מקבל כזאת חשיפה.
מה הכי גרוע בזה שיש רק נרשמת אחת?
*אני פוחדת שהיא תחשוב שאני כשלון.. שהסדנה לא טובה..
*אני פוחדת שהאינטימיות תאיים עליה.. (תאיים עלי!?!)
*אני מתבאסת שאני משלמת על הסטודיו והכיבוד ואפילו לא אחזיר את ההוצאה
*הילדה הקטנה בתוכי נעלבה שהיא הזמינה ל"יום ההולדת" שלה ו"אף אחת" לא באה
מחשבות נגדיות:
*אולי דווקא לאשה הזאת מדוייק לחוות את הסדנה כחוויה פרטית?
*הסדנה מדהימה!!
*השפע יגיע (ומגיע תודה לאל) ממקומות אחרים! מסדנאות אחרות, קורסים, וכו
*כבר היו לי סדנאות מלאות ועוד יהיו ..
מצב:
הבטן עדיין מכווצת.. הנשימה מכווצת.. כתפיים קשיחות..
דילמות:
*להציע את הסדנה בחינם רק שיבואו ?
(מחשבה נגדית: אם זאת ששילמה תגלה שנתתי בחינם- איך היא תרגיש? )
(ואיך אני ארגיש לתת בחינם?)
*לבקש עזרה מחברים שישתפו?
אני שונאת לבקש עזרה !
*בכל מקרה כבר מאוחר מידי.. פשוט תקבלי את המצב ותסמכי ש-ה-כ-ל מדוייק!
(אני שונאת לא לעשות כלום!)
*תבטלי את הסדנה
(אני לא יכולה, פרסמתי בהמון מקומות, אם פתאום יבואו בלי להגיד לי??)
(וגם בכל מקרה יחייבו אותי על הסטודיו.. אז מה עשיתי בזה?
אוף, למה לא דחיתי את הסדנה כשהיתה אופציה ועוד לא התחלתי לפרסם??)
מחשבה:
מי שיקרא את הפוסט הזה יחשוב שאני מאבדת את זה לחלוטין..
יעיפו אותי מהקבוצה כי אני מבלבלת את המוח ושואבת תשומת לב ומפריעה לאנשים עסוקים ופרודוקטיביים לעשות את עבודת יומם
עדיף לא לפרסם
עדיף לעזוב את הארץ
למה עברתי לפרדס חנה?
חיוך מתפשט על פניי..
יש הקלה קטנה
אני נזכרת: החיים האלה… its just a ride….
ובאנו להתנסות ולהנות
מחשבה: אולי בסוף יגיעו עוד נשים במפתיע
(אני שונאת אי וודאות )
וחוזר חלילה..
לפרסם? לא לפרסם?
יאהבו (אותי)? לא יאהבו (אותי)?
נשימה עמוקה
send

******************************
******************************

הפוסט זכה לתגובות כל כך כל כך נרגשות ומרגשות, שהעזתי לפרסם אותו אחרי כשעה בעוד קבוצה סגורה!!
מה שקרה אח"כ היה כל כך מופלא ומרגש:
נהיה בתוכי מן שקט שכזה…הקלה, שעשוע ורצון "לראות מה יקרה",
אבל לא ציפייה לחוצה אלא סקרנות אמיתית צוחקת, מחוייכת, כייפית כזאת!!
התגובות לא איחרו לבוא, ושוב- קיבלתי רק תמיכה, פרגון והמון הזדהות!

לסדנה עצמה הגעתי שלווה, מפוייסת
לגמרי שלמה עם ההחלטה לקיים אותה.
הגיעה המשתתפת האחת (שנרשמה מראש וגם אישרה הגעה)
והיה מופלא!
מכל מיני סיבות שהתבררו במהלך הסדנה-
היה ממש נכון עבורה לחוות אותה לבד!! (נו, ברור, הכל מדוייק לא?)
לשתינו היה נעים, נינוח, כיף!
ולי – נולד מוצר חדש! (מפגש "שלום עם גופי" פרטי, למי שלא מתאים לה בקבוצה)

אבל למה אני שוב כותבת על זה?
כי אני מרגישה שמשהו חשוב
ומאוד מאוד משמעותי קרה לי בכל ההתנהלות סביב הסדנה ופרסום הפוסט ההוא.

1.
למדתי לא לפחד להיות אני, גם כשקשה לי, גם כשאני מרגישה "נזקקת" לאהבה/תשומת לב/לקוחות…
לא להיות עם זה לבד ולא להתבייש במה שאני חושבת ומרגישה.
רובנו כל הזמן פוחדים שידעו עלינו .. שאולי אנחנו לא מוצלחים כמו שאנחנו נראים מבחוץ.
אבל הרי זו המהות של מה שאני מלמדת: ש*כל* מה שאנחנו – זה ממש בסדר. תמיד.
עבורי זה היה שיעור עוצמתי בלהיות לא מושלמת, "לא בסדר", ובכל זאת לרוץ לספר על זה לחבר'ה!
להפתעתי ולשמחתי : זה היה ממש ממש (אבל ממש!!!) בסדר :-) השמיים לא נפלו!
כמה אושר! איזו הקלה!

2.
שחררתי את הפחד מאינטימיות (עם המשתתפות בסדנאות שלי) . כן, מסתבר שהיה בי פחד כזה והייתי לחלוטין לא מודעת אליו.
עכשיו כשהוא שוחרר- זו הרגשה מדהימה!

3. שחררתי את הצורך בשליטה, ולמדתי שבאמת באמת הכל מדויק.
האם אני רוצה שהרבה נשים יהנו ממה שיש לי לתת? ברורררר!
האם בעתיד אמשיך לפרסם ואשווק? בהחלט כן! (עיניכןם הרואות  )
אבל
כבר לא מתוך פחד שלא יבואו,
או לא יבואו מספיק (ומתוך מחשבות כמו "איך אני נראית אם באות מעט" וכו)
אלא מתוך התלהבות לתת את מה שיש לי לתת,
ומתוך ידיעה עמוקה שמי שתבחר להגיע-
תגיע פשוט כי זו הבחירה הנכונה ביותר עבורה כרגע.

הבונוס:
כרגיל ביקומנו הענוג, דווקא כשמשחררים – מקבלים בדיוק מה שרוצים,
אז בסופ"ש האחרון, למרות שלא פרסמתי כלל וכלל-
התקיים קורס תטא הילינג יסוד הכי גדול שלימדתי עד כה: 9 משתתפות ו-3 סייעות.
אושר גדול!!

ציטוטים והמלצות לסיום:

"הצלחה היא היכולת לעבור מכישלון אחד למשנהו , מבלי לאבד את ההתלהבות."  כך אמר וינסטון צ'רצ'יל.
נראה לי שאני יודעת בדיוק למה הוא התכוון

"והעיקר והעיקר לא לפחד כלל" – כל כך משתלם להתגבר על פחדים! לצאת מהכלוב! להשתחרר מהמסכות! לחופש נולדנו

(נו טוב, גם הפעם לפני הפרסום היד טיפה רועדת והבטן טיפה מתכווצת.
אני נושמת, ומשחררת באהבה )

פורסם ב כללי | 6 תגובות »