לצאת מהמירוץ (תובנות שאחרי עצירה וחישוב מסלול מחדש)
נכתב על ידי galmoonz ב 6 בינואר 2016 – 23:35 -זה לא סוד,
כבר שנים אני בתהליך של התיידדות עם עצמי.. עם החיים.. עם העולם..
כל פעם עוד רובד מתקלף ועוד שכבה של אהבה ושמחה נחשפות להן מתחת לפחדים
תמיד הרגשתי (כמו רבים אחרים ורבות אחרות)
שהחיים אמורים להיות הרבה הרבה יותר מאוסף אינסופי של משימות
ושיש משהו לא נכון באופן מהותי, בתפיסה
שכ-ל הזמן כולנו מוכרחים להיות עסוקים, יעילים, ממושמעים ומתאמצים (ועסוקות יעילות וכו בהתאמה)
אבל רק אחרי חודש בהודו +עשרה ימים בבית חולים
הבנתי **בגוף** שזהו. אני לא מסוגלת לחיות יותר בתוך מירוץ אינסופי,
בלחץ מתמיד, בפחד מתמיד שאני לא עושה מספיק,
בפחד מתמיד מהמינוס בבנק.
באוקטובר כתבתי את הפוסט הזה בפייסבוק (קישור כאן)
בו הבעתי רצון וכוונה נחושה:
להפסיק לפעול מתוך פחד ולחץ,
ולמצוא את מהירות השיוט שלי: עשייה מאוזנת, מתוך שמחה ובחירה אמיתית,
ללא סיזיפיות, ללא ויתור על עצמי, וללא מאמץ!
ובכן,
אמנם זה לקח חודשיים נוספים של הקשבה פנימה-
הקשבה נבוכה ודי מבהילה למען האמת. חודשיים מאתגרים של אי וודאות ובלבול!!
אבל אני שמחה לומר שהסכמתי פשוט להיות בזה
ובסופו של דבר-
נראה לי.. שמצאתי!
אני עדיין מתאמנת,
ויש סיכוי שעוד אפול פה ושם למאמץ יתר
אבל כמו ברכיבה על אופניים-
כבר היו לי כמה וכמה רגעים בהם הרגשתי שזהו זה!
אני כבר 'רוכבת' בשיווי משקל!! מצאתי!
נחזור לנמשל:
בשבועות האחרונים חזרתי לפעילות
ואמנם אני עושה הרבה פחות מפעם,
אבל את מה שאני עושה-
אני עושה בקלות! בלי מאבק! בלי פחד! בלי להכריח את עצמי!!
מוצאת לצד העבודה
גם המון זמן למנוחה, לטיולים בטבע, לבישול, לנקיונות,
לחברות, לבנזוגי (המדהים), למשפחה,
לנטוורקינג, ל'סתם' לשבת ולצייר, לכתיבה, לריקוד, לטיפולים (עבורי), למתיחות, למדיטציה, ליוגה
, לבהייה (כן אני בוהה ידועה 
) …
והתוצאות העסקיות? מוצלחות אפילו יותר מאשר כשאני מתאמצת/ מכריחה את עצמי/ עובדת בלי הפסקה..
מדהים לא??? איך זה ייתכן???
ובכן..
אנחנו חיים בתקופה מדהימה ובלתי רגילה,
שבה כל מה שצריך לעשות כדי לקבל את מבוקשנו
(למשל להאט את המירוץ. אם זה מבוקשנו)
הוא :
1. לדייק את הרצון
להחליט מה באמת חשוב לנו
ולהביע כוונה ברורה ואסרטיבית שכך אכן קורה!!
(למשל: "אני מוצאת את מהירות השיוט שלי ויוצאת המירוץ!!!" )
2. לעשות מעשים מקדמים
אבל בכיוון הרצון המדוייק!!
כלומר – לא מה שאנחנו חושבים שאפשרי, ומתפשרים עליו כי "אין ברירה",
אלא מה שאנחנו באמת באמת רוצים!!
( לדןגמא: החלטתי שאני עובדת פחות, מפנה זמן למה שחשוב לי לא פחות והוזנח המון זמן
ועשיתי זאת!!)
3. להאמין שזה אפשרי.
(הקולות שאמרו "מה יהיה??? איך נסתדר כלכלית ?? מה עם המינוס??? היו שם בהחלט.
אני שמחה לבשר: למינוס שלום. הוא מרגיש מצויין. אבל הפחד והלחץ נעלמו.
אני בטוחה שגם המינוס ייעלם, בזמנו. זה כבר חומר לפוסט אחר )
וזהו
אח"כ זה כבר קורה לבד!
מאמינות~ים??
היקום (pardon my french) מבקש מאיתנו קלות. קלות!
והוא~היא (היקום) אפילו מתגמל אותנו על פחות מאמץ!!
התאמינו??
אמת. אמונה זה החלק הכי מאתגר בכל הסיפור..
אבל מסתבר שגם לחזק את האמון והאמונה- שאנחנו ראויים
ושאפשרי עבורנו לקבל בדיוק את מה שאנחנו רוצים-
זה אפשרי!!!
התאמינו? 
נסו בעצמכן~ם וספרו חוויות.
אני כאן בכל שאלה וכמובן אשמח לעזור
באהבה גדולה
גל
פורסם ב כללי | אין תגובות »
תגובות