בריאה בתנועה

מהו דכאון ואיך מחזירים את השמחה

נכתב על ידי galmoonz ב 21 באוגוסט 2016 – 2:52 -

כידוע לרובכן~ם
יש לי שני "כובעים"
הכובע הטיפולי: מורה לתטא הילינג, מטפלת, מנחת סדנאות 'בריאה בתנועה'
והכובע הבידורי: מנחת סדנאות באירועים פרטיים ועסקיים- 'מחוללת שמחה'
~
אשה יקרה הגיעה אלי לטיפול לאחרונה
כשהיא סובלת לדבריה מתקיעות ומדיכאון.
במהלך הסשן זיהיתי שהיא נמצאת בניתוק רגשי,
ושאלתי אותה איזה רגש היא פוחדת להרגיש.
התשובה שהגיעה מתת המודע שלה היתה "עצב".
בהתחלה היא ממש הופתעה מהתשובה.
מבחינתה היא מאוד מחוברת לעצב שלה.. הרי היא בדכאון!

ובכן, דכאון אינו רגש.
זה אולי נראה כמו רגש,
זה אולי אפילו מרגיש כמו רגש,
אבל דכאון הוא בעצם הימנעות מרגש!!

נניח שלא בא לי להרגיש עצב
מפחיד אותי להרגיש עצב
אני פוחדת שאם אאפשר לעצמי להרגיש עצב-
-אפול לבור עצב אינסופי, שאולי לא אצליח לצאת ממנו לעולם.
מה התודעה שלי הגאונית שלי עושה במקרה כזה?
היא יוצרת עבורי דיכאון
שהוא עצב במינון נמוך.
כי דיכאון הוא אמנם בור, אבל לא בור אינסופי בעומקו
אלא מן דאוּן שטוח , לא עמוק במיוחד (אבל הו כמה ארוךךךך)
ששומר עלי מליפול למעמקים, שהתודעה שלי חוששת שלא אצליח לטפס מהם החוצה.

דכאון/תקיעות הם מנגנוני הגנה 
מפני עוצמת רגש שנדמה לנו שלא נוכל להכיל

אז מה בעצם הבעיה עם מנגנון ההגנה (הבאמת גאוני) הזה?
שאי אפשר "להשטיח" רק רגש אחד
כשמשטיחים עצב, משטיחים גם שמחה
כשמרכּכים פחד, מתרכּכים גם את האומץ והתעוזה
כשנמנעים מכעס, אובדת הנגישות העצמית גם לאהבה…

~

אז מה עושים?

דרך אחת היא להתאמן בלהרגיש (לרגע, בסביבה בטוחה ומוגנת)
את הרגשות שאנו פוחדים להרגיש.
ההסכמה להרגיש את הרגש הלא נעים-
בליווי מתאים- ומתוך חיבור לאנרגיית המקור- יוצרת ריפוי רגשי עמוק,
כלומר – ממעמקי הבור אנו עולים בחזרה למעלה, בטיסה!
ואז, מכיוון שאנו כבר מכירים את הדרך מלמטה למעלה- הפחד להרגיש משתחרר!!
וכשהפחד להרגיש רגשות לא נעימים- משתחרר,
חוזרים להם הרגשות הנעימים:
השמחה, האהבה, ההודיה, ההתלהבות מהחיים, התשוקה !

איפה הסתתרו הרגשות הנעימים האלה כשהיינו בדיכאון?
הם היו חבויים עמוק עמוק בגוף,
ופשוט לא היתה לנו נגישות אליהם.

~

דרך אחרת, 
היא לעורר את השמחה מתוך הגוף באופן ישיר, 
דרך תנועה, דרך ריקוד, דרך שהייה במחיצת א~נשים שמחים
מבלי לעבור בהכרל דרך הרגשות הלא נעימים,
אלא ע"י  'השרייה' ב"מרינדה" של שמחה.
זו מן 'דרך-קיצור',
היא אמנם נתפסת כפחות מעמיקה,
אבל עבור רובנו היא גם הרבה פחות מפחידה.
ובטווח הקצר- היא בהחלט יעילה.

~
בשנים האחרונות שאלתי את עצמי,
מה אני יותר?
מטפלת ומורה? או מחוללת שמחה?
איזו דרך אני מעדיפה?
חיבור לשמחה דרך הריפוי האנרגטי שנוגע ברכּוּת בעמקי העצב? (או בכל רגש לא נעים אחר)
או… ההשרייה הרגעית במרינדת השמחה?

ובכן לאחרונה קיבלתי תשובה ברורה.

 באירוע שהנחיתי התרחש מקרה
שגרם לי להבין שאין באמת הבדל בין שני ה"כובעים" הללו,
וששתי הדרכים לשמחה חשובות באותה המידה:

היתה זו מסיבת "מחוללת שמחה" לכלה (אחרי המקווה),
ערב שיש בו ריקודי בטן, סטנד אפ והמון שמחה.
בעקרון זה היה ערב לנשים בלבד,
אבל אב המשפחה הצטרף אלינו במהלך הערב ורקד איתנו.
בסוף האירוע,  כשהנחיתי את טקס הברכות
(טקס מרגש ביותר,
בו הכלה מברכת את כולן וכולן מברכות אותה
ללא מילים, לאור נרות)
הכלה לא רק הזילה דמעות של התרגשות (כמו שכמעט תמיד קורה)
אלא ממש בכתה בכי עמוק ומשחרר, וכך גם חלק מהנשים שישבו מסביב.

אמא של הכלה ניגשה אלי בסוף הטקס וכך אמרה:
"את בטח שואלת את עצמך למה כולן כל כך התרגשו…
אז רק שתדעי: בעלי כבר חודשים לא יצא מהחדר שלו!
הוא בדכאון מאז הניתוח שהוא עבר,
והוא אפילו לא תכנן להגיע לחתונה…
והנה הערב, הוא יצא מהחדר שלו ורקד איתנו!!
אני לא יודעת מה עשית, ואיך זה קרה,
אבל אני מודה לך
ולעולם לא אשכח את הערב הזה".

~

אם את שרויה במצב מתמשך של תקיעות/ דכדוך או 'דכאון'
אני מזמינה אותך לחבר בין שתי הדרכים:
1.  לגעת ברגש שמסתתר מתחת , ולשחרר אותו, (עדיף בליווי מכיל ותומך. זה הרבה יותר פשוט כשאת לא לבד עם זה).
2.  למצוא "מרינדת שמחה" שמדוייקת לך – אם זו מוסיקה שמחה, שהייה בטבע, תנועה, ריקוד
או אפילו חברתם של בעלי חיים או ילדים קטנים- כל דבר שמעלה בך חיוך.
~
גם כשאת לא מרגישה שמחה-
השמחה קיימת בך, עמוק עמוק בגוף, מתחת לכל השאר
ואת ראויה להתחבר אליה ולחיות אותה ביומיום.
~
אשמח לעמוד לרשותך בכל דרך שתבחרי
בטיפול אישי
ו/או השבוע גם בסדנת מחוללות שמחה

~

באהבה,

גל

פורסם ב כללי | 2 תגובות »