בריאה בתנועה

מסר לימים של בלבול ואבדן דרך

לפני כשנה, בעיצומו של הכאוס הפנימי שחוויתי, שהתברר בדיעבד כפוסט טראומה מורכבת,
ניהלתי שיחה בכתב עם מה שאני מכנה "ההדרכה שלי".
שנה עברה ואני במקום אחר, הרבה בזכות המסר הזה.
מניחה אותו כאן, כי אולי הוא גם עבורכן~ם .
(ההערות שבסוגריים נכתבו עכשיו למען הבהירות)

~~~~~
25.9.2017
*מה יהיה איתי?
*מה את רוצה שיהיה?
*אני לא יודעת.
*אנחנו לא יכולים להחליט בשבילך
*אני לא יודעת איך להחליט. נראה לי שפשוט איבדתי את זה.
*את אהובה גם כשאת לא החלטית.
*אני לא מצליחה לאהוב אותי לא החלטית.
*אז הנה משהו לעבוד עליו.
*נמאס לי לעבוד על דברים!! מרגישה שאיבדתי כיוון.
*לא צריך כיוון. את תמיד במקום הנכון. הכיוון הוא פנימה, ואת תמיד בפנים.
*די… הכל מרגיש לי כמו סיסמאות! דברו איתי דברים ברורים! במילים ספציפיות!
די למסרים הכלליים והאוניברסליים!!
*את מצחיקה.
*מה מצחיק??
*האוניברסלי והפרטי זה אותו הדבר.
*טוב. בסדר.
*מה את רוצה לדעת?
*הכל!!! אני רוצה לדעת מה לעזאזל קורה לי בשנתיים האחרונות. איבדתי אותי. פשוט איבדתי אותי.
איבדתי כיוון, איבדתי את הדרך. באופן הכי פרקטי ויומיומי אני מרגישה אבודה.
מתחילה לנוע לכיוון מסויים ומאבדת התלהבות תוך שניה ורבע. אני בכאוס!!
*את חווה שדרוג מערכת.
*שדרוג למה?? היה לי ממש טוב עם הקיים!
*לא כל כך, יקרה… התלוננת על עומס. רצית לעשות לביתך. רצית קרקע.
רצית להרגיש שיש לך גם חיים פרטיים ולא רק עבודה סביב לשעון. רצית איזון.