בריאה בתנועה

אז לקחתי את הילדה לשיחה ושאלתי אותה:
ילדה ילדה,
מה 
את 
רוצה??????????

והיא אמרה:
אני לא רוצה לכתוב את הפוסט הזה עכשיו.

למה? את לא אוהבת את הסדנה הזאת? את לא רוצה שנשים יבואו?

אוהבת,
רוצה שיבואו
רוצה לכתוב את הפוסט!
אבל לא עכשיו.

ואיך את מציעה שאזמין לסדנה בדיוק??
ילדה יקרה!!!
פה זה העולם האכזר, לא גן ילדות~ים!
פה צריך להביא תועלת,
פה צריך לתת ערך,
פה צריך להתאמץ,
פה צריך לעבוד! לעבוד קשה!!
פה צריך לשכנע.
פה צריך להסביר, שיבינו.
פה זה לא מקום שאפשר פשוט להגיד:
"יש לי סדנה, בואו"
זה פשוט לא עובד ככה!!!

והיא אמרה:
אמממ…. בטוח?

ואני אמרתי: 

ואז היא שרה את השיר ההוא
שהיינו קופצות איתו בחבל:
(זוכרת?)

"אני, מזמינה, אותך, ליום הולדתי,
שתתקיים, ביום, שישי, בשעה, 10,
1,
2,
3,
4,
5,
6,
7,
8,
9,
10!

ואני צחקתי צחוק גדול והתמלאתי באהבה אליה ואלי
וכבר בכלל לא הרגשתי תסכול ומועקה.
חיבקתי את הילדה ואת עצמי חיבוק אוהב
וכתבתי את הפוסט הזה.

ואז, ביום שלמחרת,
בקלות ובפשטות
כתבתי תוך חצי שעה
גם את הפוסט הרציני והחשוב
הזה

~
דרך תקשורת עם הילדה הפנימית - 
אנו מגלות שהכל אפשרי -
יותר בקלות,
ובפחות מאמץ
הילדה הפנימית מלמדת אותנו 
שאפשר לעשות הכל-
בשיתוף פעולה, 
וללא מאבק

מה הילדה הפנימית שלך
מבקשת ממך עכשיו?

(הטקסט מנוסח בלשון אשה אך מיועד לכל המינים)