זכיתי לאהוב
נכתב על ידי galmoonz ב 4 בספטמבר 2017 – 23:13 -הפוסט נכתב ופורסם בפייסבוק לפני כחודש,
החלטתי להעלות חלק ממנו גם לכאן.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
9.8.17
כבר 9 יממות בלי שוקו כלבתנו אהובתנו…
המוות הזה עורר בי הרבה כאב, כמו גם המון ריפוי והמון תובנות,
החיים לצד שוקו (כמו גם לצד גוּלי וקסם- ייבדלו לחיים ארוכים ובריאים) העניקו לי המון שמחה ואהבה ואמונה
הפרסום הזה עבורי הוא עוד שלב בריפוי,
ואולי, אינשאללה, זה יהיה ריפוי גם עבורכן~ם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
זכיתי לאהוב
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
המון א~נשים נמנעים מאהבה, כי הם פוחדים מכאב הפרידה.
אכן, להיפרד זה כואב. רק אלוהים יודע כמה.
א ב ל
לא הייתי מוותרת על אהבה.
אהבה זה הכל, כל הרגשות.
אהבה זה שמחה ואושר, כמו גם כאב, כי כולנו בני ובנות חלוף כאן בעולם,
וכל אהבה גדולה מגלמת בתוכה פוטנציאל של פרידה ברגע המוות (או פרידה אחרת), במוקדם או במאוחר.
להימנע מאהבה – זה הכאב הגדול ביותר בעייני… זה הכאב האמיתי.
נולדנו לאהוב
נולדנו גם להיפרד ולמות (לפחות במובן הפיסי)
ברגש- מאתגר אותי מאוד לקבל את זה, אבל זו אמת.
שוקו אהובה, נכנסת אל חיי כשאת בת 10 (שנות אדם)
ונפרדת מאיתנו ומגופך הפיסי- בת 15-
בערב תשעה באב, יום אבל ופרידות,
שבוע בדיוק לפני יום האהבה.
כמה סמלי.
אני מודה לך על כך שזכיתי לאהוב אותך
פתחת לי את הלב, הרחבת לי אותו למימדי ענק
אני מודה על כל יום שהיינו יחד
ועם כל הכאב,
9 יממות אחרי מותך, אני מצליחה (ממש טיפ טיפה) גם להוקיר תודה
על החסד שבדרך בה נפרדו דרכינו
תודה
לקריאת הפוסט המלא (בפייסבוק)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שנזכה לאהוב
שנדע להכיל את כאב הפרידה
ואולי אפילו להוקיר אותו
אמן
פורסם ב רגשות | אין תגובות »
תגובות